פסק-דין בתיק תע"א 7579-07

פתיח

1.                 עניינו העיקרי של תיק זה בטענת התובע כי פוטר שלא כדין, סמוך טרם חלוף תשעה חודשים להעסקתו ועל מנת להימנע מהענקת זכויות המגיעות לו לפי דין. טענות נוספות נוגעות לזכויות סוציאליות שונות.

2.                 במהלך דיון ההוכחות נשמעו בפנינו עדויותיהם של התובע, אשתו גב' ליאת טמנג, מר יאיר חדד ומר דוד אלקרס. מטעם הנתבעת העידו מר חמי בן אריה, מר שלום בר ומר גבריאל ליזרוביץ.

3.                 להלן עובדות הרקע, כפי שעלו מהעדויות שנשמעו בפנינו:

א.      התובע, מר דמבה (אסיס) טמנג, הנו עולה חדש מנפאל ומתגורר בישראל מאז שנת 2004. ביום 14.3.06 החל עבודתו בנתבעת - חברת השמירה בע"מ - והוצב מטעמה כתצפיתן (שומר מחסום) ברכבת ישראל.

ב.       התובע עבד על בסיס שעות, במשמרות שהשתנו מעת לעת, והשתכר שכר מינימום.

ג.        ביום 2.12.06 קיבל התובע מכתב פיטורים, נושא תאריך 29.11.06, ולפיו "הרינו להודיעך על סיום עבודתך בחברתנו החל מתאריך 8.12.06. חברת השמירה מאחלת לך הצלחה בכל אשר תפנה. מדור שכר יערוך עבורך גמ"ח" (נספח ב' לתצהיר התובע). בפועל נמשכה עבודת התובע עד סוף חודש 11/06.

ד.       לאחר סיום עבודתו ביקש וקיבל התובע מכתב המלצה ממר יבגני קוטיקוב, מנהל אזורי בנתבעת, בו נרשם כי "הינו אדם אחראי, מסור, שעושה את עבודתו על הצד הטוב ביותר. אנו ממליצים על אסיס טמנג בכל חום ובטוחים כי יבצע כל עבודה ביעילות ובמקצועיות" (נספח א' לתצהיר התובע). מכתב ההמלצה נוסח ונכתב על ידי רעייתו של התובע, גב' ליאת טמנג, בכתב ידה על גבי נייר מכתבים של הנתבעת, ומר קוטיקוב חתם עליו.

ה.      ביום 9.1.07 נשלח לנתבעת מכתב על ידי ב"כ התובע (נספח ז' לתצהיר התובע), במסגרתו נטען כי פיטוריו של התובע נעשו בחוסר תום לב, על מנת לחמוק מתשלום זכויות סוציאליות שונות ובניגוד למנגנון הקבוע בהסכם הקיבוצי של ענף השמירה (להלן - מכתב הדרישה).  

ו.        במענה למכתב הדרישה נוצר - במהלך חודש ינואר 2007 - קשר טלפוני בין ב"כ התובע לבין סמנכ"ל הנתבעת מר שלום בר, והוצע לתובע לחזור לעבודה בנתבעת בתפקיד אחר, בתנאי עבודה זהים ואף טובים יותר. אין חולק כי התובע סירב לכך, לדבריו שכן לא סמך עוד על הנתבעת וממילא החל כבר לעבוד עם גיסו בעסק חדש. הנתבעת אף הציעה לתובע בשלב זה להיפגש עם מר בר, ללא נוכחות בא כוחו, אך הוא סירב לכך - לדבריו שכן חשש כי ינוצלו פערי הכוחות והשפה ביניהם. 

ז.        לאחר סיום המגעים בין הצדדים הוצא לתובע תלוש שכר בגין חודש 1/07 (נספח ח' לתצהירו) ושולמו לו חלק מהזכויות הסוציאליות שנדרשו על ידו במסגרת מכתב הדרישה (כפי שיפורט להלן).

ח.      אין מחלוקת כי על מערכת היחסים בין הצדדים חל ההסכם הקיבוצי הכללי בענף השמירה, כפי שנחתם ביום 12.7.72 ותוקן במהלך השנים (להלן - ההסכם הקיבוצי).  

הטענה לפיטורים שלא כדין

התשתית העובדתית

4.                 התובע העיד כי ביצע את עבודתו כתצפיתן על הצד הטוב ביותר, נחשב כעובד מסור ומוערך, ואף מנע תאונות רכבת בשתי הזדמנויות. לכן הופתע כאשר נמסר לו טלפונית, ביום 1.12.06, כי מכתב פיטורים ממתין לו בעמדת השמירה (מכתב אותו נטל למחרת). לדבריו, "הודעת הפיטורים ניתנה לי ללא כל התראה מוקדמת, ולא קדמו לה כל שיחה או רמז כלשהו בדבר אפשרות פיטורים. בנוסף, לא נערך לי כל סוג של שימוע לפני פיטוריי, בהיקף כזה או אחר" (סעיפים 16 - 17 לתצהירו).

5.                 התובע נשאל בחקירתו הנגדית האם ידוע לו כי הנהלת הרכבת דרשה כי לתצפיתנים תהא שליטה מלאה בעברית, הן בדיבור והן בקריאה, והשיב כי "ידוע לי שדרשו רק לגבי דיבור ולא היו תלונות לגבי הדיבור שלי. לגבי קריאה וכתיבה לא ידוע לי שהיתה דרישה. הלכתי למרכז הדרכה וקיבלתי שם הסמכה ועברתי את הבחינות" (עמ' 7 לפרוטוקול). עוד אישר כי "שמעתי שהמבחנים שלהם הולכים ונהיים יותר קשים... בגלל שהיו תאונות" (עמ' 8) אך "לא אמרו לי שום דבר".

גם אשתו של התובע, גב' ליאת טמנג, העידה בהקשר זה כי "שהוא התחיל לעבוד באמת לא היו דרישות גבוהות. לאחר מכן היו צריכים לעבור מבחנים והקשיחו את העמדות, עולים חדשים פוטרו והתובע ישב שבוע בבית ולמד לבחינות ועבר אותם. הוא מאוד חשש ולמד ואמרו לו שהוא בסדר גמור והוא המשיך לעבוד" (עמ' 12).

6.                 התובע העיד כי לאחר שקיבל את הודעת הפיטורים יצר קשר טלפוני עם מר גבריאל ליזרוביץ, אותו הגדיר כממונה עליו במסגרת הנתבעת, "כדי לברר למה פוטרתי, ולנסות לשכנע אותו שיפעל מול הגורמים המוסמכים שמעליו לבדוק אם יש אפשרות לשינוי ההחלטה" (סעיף 20 לתצהירו). התובע הקליט את השיחה האמורה, ולהלן ציטוט חלקי מהדברים שנאמרו בה (נספח ג' לתצהיר התובע):

"התובע: ... אני לא הבנתי כ"כ למה, כאילו?